פסק-דין בתיק ת"צ 1318-02-13

א.         הבקשה שלפניי היא בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית ביחס למשיבה מס' 2, מילקו תעשיות בע"מ (להלן: "מילקו"), וזאת לפי הוראת סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב.         המבקש, מר רמי דוידוביץ, הגיש ביום 3.2.2013 בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בין היתר, כנגד מילקו (להלן: "בקשת האישור"), במסגרתה טען כי המוצרים "לבן 3% 125 מ"ל" ו"לבניה 4.5% 150 מ"ל" שמשווקת מילקו, הם "מצרך דומה", כהגדרתו בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996.

ג.          כאן המקום להבהיר, כי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, קובע בסעיף 11(א)(1), כי אין למכור מצרך שבפיקוח לפי החוק, לגביו נקבע מחיר קובע, במחיר העולה על המחיר הקובע.

עוד קובע החוק, כי "מצרך דומה" הוא "מצרך שמבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות, ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו, באריזתו או בשמו". לפי הוראת סעיף 25(ב) לחוק המחיר בו יש למכור את ה"מצרך הדומה" הוא מחירו של המצרך שבפיקוח, זולת אם המפקח על המחירים קבע או התיר למכור את ה"מצרך הדומה" במחיר אחר.

עוד נקבע בסעיף 1 של חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, כי במידה ומשקלו או גודלו של ה"מצרך הדומה" שונים מאלה של המצרך המפוקח, אזי מחירו של ה"מצרך הדומה" יהיה יחסית למשקל או לגודל של המצרך המפוקח.

ד.         משכך טען המבקש בבקשת האישור, כי מילקו מחוייבת למכור את המוצרים נשוא בקשת האישור נגדה, בהתאם למחיר המפוקח, כמפורט בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו), התשס"ח-2007 (הצו שבתוקף כיום הוא צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו), תשע"ג-2013 [ק"ת תשע"ג מס' 7235 מיום 21.3.2013, בעמ' 896]). על כן לטענת המבקש, את המוצר "לבן" יש למכור בהתאם למחיר המפוקח הקבוע בצו הפיקוח ביחס ל"גיל 3% שומן", ואת המוצר "לבניה" בהתאם למחיר המפוקח ביחס למוצר "אשל 4.5% שומן".

ה.         מילקו ציינה בתגובתה לבקשת האישור, כי המטרה שבאה לשרת חקיקת הפיקוח על מחירי מוצרי החלב, היא מתחום ההגבלים העסקיים, שכן המשיבה מס' 1, תנובה, הינה מונופול בשוק החלב, בעוד מילקו היא מתחרה קטנה בשוק זה.

            עוד ציינה מילקו בתגובתה, כי צו הפיקוח נוקב בשמות המסחריים של מוצרי תנובה, ולכן הוא מתייחס רק למוצרים הללו ולא למוצרים של יצרנים אחרים, גם במידה ומוצריה נשוא בקשת האישור הינם דומים למוצריה של תנובה.

            לטעמה של מילקו, הפירוש הנכון של המונח "מצרך דומה" שבחוק פיקוח על מצרכים ושירותים, צריך להינתן בהתייחס למטרת החוק, שנועדה למנוע מבעל מונופולין הנתון לפיקוח, לשווק מוצר חדש, שדומה למוצר שבפיקוח, במחיר הגבוה מן המחיר המפוקח.

ו.          בבקשת ההסתלקות נכתב, כי ביום 3.2.2013 פרסם המפקח על המחירים מכתב שכותרתו "הבהרת עמדת המפקח על המחירים לענין מוצרי חלב שהם 'מצרך דומה' - טיוטה להערות הציבור", בו הביע המפקח עמדה ראשונית, ממנה ניתן להסיק כי הוא תומך בפרשנות שנטענה על-ידי המבקש בבקשת האישור, לפיהם המוצרים "לבן 3%" ו"לבניה 4.5%" מתוצרת מילקו הם מוצרים דומים למוצרים "גיל 3%" ו"אשל 4.5%" הנמצאים בפיקוח מכח הצו.

ז.          עוד נכתב בבקשת ההסתלקות, כי ביום 25.8.2013 פורסמה "המלצות ועדת המחירים לעניין מוצרי החלב שבפיקוח - טיוטה להערות הציבור" (הוגשה לתיק בית המשפט ביום 13.10.2013). מטיוטה זו עולה, כך נטען, כי ועדת המחירים סבורה שמקום בו הפיקוח על המחירים מוחל בשל קיומו של מונופולין, או בשל ריכוז באספקת המוצר, אזי תכלית הפיקוח על המחיר היא למנוע הפקעת מחירים על-ידי המונופולין או הספק הריכוזי, ובמקרה זה אכיפת ההוראה בעניין "מצרך דומה" לגבי מוצרים המיוצרים או מסופקים על-ידי ספקים המתחרים במונופולין, או בספק הריכוזי, עומדת בסתירה למטרת הפיקוח.

            לטענת מילקו עולה, כי יישום טיוטה זו משמעו שמוצריה של מילקו נשוא בקשת האישור אינם עונים להגדרת "מצרך דומה", ולכן חוק פיקוח על מצרכים ושירותים וכן צו הפיקוח - לא חלים על מוצריה נשוא בקשת האישור.

ח.         אשר על כן, המבקש סבור שכעת, לאחר שפנה למפקח על המחירים, ומשכך זכה הדבר לטיפול מצד הרגולטור, ולחידוד והבהרת הוראות הדין, שעד אותה שעה לא היו ברורות וחד משמעיות, כי אין טעם בהמשך ההליכים כנגד המשיבה מס' 2. לפיכך, הגיעו המבקש ומילקו להסכמה, לפיה יתאפשר למבקש להסתלק מבקשת האישור.

נכתב בבקשת ההסתלקות כי המבקש מוותר באופן מוחלט על כל תביעה, זכות, טענה, או דרישה הקשורים בבקשת האישור, או בתובענה, כנגד מילקו או מי מטעמה, וכן מתחייבים המבקש ובא כוחו שלא להיות מעורבים בכל תובענה אחרת נגד מילקו בקשר עם הנושאים הנדונים בבקשת אישור זו או התובענה.

ט.         צויין בבקשת ההסתלקות, כי נוכח העבודה שהושקעה בהכנת בקשת האישור, ולאור טענת המבקש ומילקו כי פניית המבקש למפקח על המחירים היא שמובילה להסדרה עתידית
על-ידי הרגולטור בעניינים שעלו בבקשת האישור, דבר שהביא תועלת ניכרת לכלל הצרכנים בישראל, סבורים הצדדים לבקשת ההסתלקות שיש לאשר תשלום גמול למבקש בסכום של 2,500 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסכום כולל של 82,010 (כולל מע"מ) כנגד חשבונית מס כדין.

י.          כמו כן, הסכימו הצדדים לבקשת ההסתלקות, כי לפנים משורת הדין, תתרום מילקו בתוך 12 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין לבקשת ההסתלקות, מוצרים מתוצרתה בשווי לצרכן (כולל מע"מ) של 200,000 ש"ח. התרומה תבוצע באמצעות ארגון מוכר המסייע לנזקקים ואשר יאושר על-ידי בית המשפט לפני ביצוע התרומה.

            בתום 30 ימים לאחר שמילקו תסיים לספק את התרומה, תמסור מילקו לב"כ המבקש ולבית המשפט דו"ח מסכם שיכלול פירוט של כל המוצרים שנתרמו, לרבות הערך הכספי של כל המוצרים שהועברו.

יא.        הצדדים סבורים שאין מקום להורות על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות.